מזווית אחרת: פרקטיקות להוראת מתמטיקה

במסגרת קורס זה נכיר פרקטיקות להוראת מתמטיקה ששמות את הלמידה ואת הלומדים במרכז תהליך ההוראה-למידה. לשם כך, נלמד תחילה על תהליכי למידת מתמטיקה של תלמידים – ילדים צעירים ובוגרים. תהליכי הלמידה שנכיר מתבססים על התאוריה הקומוגניטיבית (התקשורתית) לחקר למידת מתמטיקה, שהיא תאוריה סוציו-תרבותית, שמתייחסת למתמטיקה כאל סוג של תקשורת ולכן ללמידת מתמטיקה ככוללת שינוי ושיפור של התקשורת המתמטית של הלומדים. במהלך הקורס נתבונן בסרטונים בהם ילדים לומדים, ונשאל את עצמינו – מה הילדים מנסים לעשות? התייחסות לשאלה זו תעזור לנו לזהות את תהליכי הלמידה של התלמידים. מכאן, נבחן את פרקטיקות ההוראה שבעזרתן אפשר לקדם את התלמידים מהמקום שבו הם נמצאים.

במהלך הקורס נכיר פרקטיקות הוראה שונות שמזמנות לתלמידים הזדמנויות למידה מגוונות: נלמד איך לעודד את התלמידים להתמודד עם בעיות מתמטיות שלא בהכרח יש להם פרוצדורה מוכנה כדי לפתור אותן; איך להוביל דיונים עשירים במתמטיקה שמטרתם לפתח רעיונות מתמטיים חדשים, על ידי קישור בין רעיונות מתמטיים שונים שהתלמידים מעלים; איך ליצור בכיתה שיח מתמטי מחויב – מחויב הן למתמטיקה והן לשאר הלומדים בכיתה, אשר יעודד את התלמידים לקחת אחריות על הלמידה שלהם; נלמד לזהות גם מצבים שבהם התלמידים לא יכולים להמשיך ולהתמודד בעצמם דרך משימות או למידה עצמית ושיתופית, ונבחן מה תפקיד המורה במצבים כאלה. למצבים אלה אנחנו קוראים – "מעברים קריטיים" במתמטיקה.

בקורס נתייחס לאופי המיוחד של עצמים מתמטיים כמו מספר או פונקציה, עצמים שאין להם קיום פיזי בעולם, ולקשיים שתלמידים חווים בשל אופיים המיוחד של עצמים אלה. נכיר את מעגל הקסמים הריטואלי, שלפי התיאוריה הקומוגניטיבית, אחראי במידה רבה על קשיי הלמידה של התלמידים.